“… צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת…” (נחמיה ח טו)

לקראת חג הסוכות, צמח החודש הוא ההדס, המשמש אחד מ-4 המינים. ההדס, שנתברך בריחו המשכר מהווה צמח חשוב מאוד הן בתרבות היהודית והן בתרבויות עתיקות אחרות. הוא צמח מזרח תיכוני נפוץ, הגדל בכל רחבי הארץ. ידוע בתכונותיו הרפואיות וכמובן גם כצמח בושם.

ביהדות תפקיד חשוב להדס והוא מלווה את האדם מרגע היוולדו בעת ברית המילה, שם מברכים על היין ועל ההדס – כנראה בשל היות עלי ההדס שומרים על רעננותם וצבעם לאורך זמן רב, וכן בפדיון הבן. גם בעת מותו של האדם אנו פוגשים במסורות היהודיות העתיקות את ההדס, כשהיו נוהגים להניח על מיטתו ועל קברו של המת עלי הדס. כמו כן, ההדס מציין גם עושר והצלחה בפרנסה “הרואה הדס בחלום, נכסיו מצליחים לו” (מסכת ברכות).

גם בתרבויות ובמסורות קדומות, להדס תפקיד חשוב. זהו היה הצמח בו קושטו האלות ונוס ואפרודיטה מהמיתולוגיה היוונית והרומית, כנראה בשל הפריחה הלבנה של ההדס. כמו כן, מהווה הצמח סמל לפריון ועד היום, כלה ביום חתונתה מתקשטת בעלי הדס. כמו כן, ההדס היווה מרכיב חשוב בייצור הבשמים והעלאת הקטורת במרכזים רוחניים דתיים.

שימושים ברפואה הטבעית

אבותינו ציינו את יכולתו בריפוי גירויי עור של תינוקות. כמו כן, חיזוק השיער, ריפוי ואיחוי פצעים, הקלה בעצירות ודלקות מעיים ודיזנטריה, אסטמה ולחץ דם.

השימוש העיקרי לריפוי והפקת שמן אתרי ייעשה מהעלים. בחליטת עלי ההדס משמש התה להורדת חום ולטיפול בהצטננות ובצהבת, וכן להגברת השתנה ובכך ריפוי דלקות מעיים.

הפירות משמשים להפחתת גזים, לעצירת דימומים, לטיפול בכיבים פנימיים, בכאבי פרקים ובצניחת הרחם.
כנגד נשירת שיער

מייבשים את עלי ההדס וכותשים לאבקה. מערבבים את האבקה עם שמן זית ומעסים את שורשי השיער. רצוי לחזור על הפעולה במשך כמה ימים

השימוש בארומת ההדס יעשה מהעלים הן בחליטה והן בייבוש וכתישה לאבקה.
לאסתמה

מבלשים 100 גרם עלים ירוקים במים. כשהמים רותחים, שואפים את האדים.

מאת:  עפרה לירם, מנהלת המרכז הרב תחומי ללימודי הקוסמטיקה